ברטנורא על משנה מקואות ו׳:ב׳

2 וְהִטְבִּילָן הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וַאֲפִלּוּ אֵין פִּי הַדְּלִי רָחָב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. וּכְגוֹן שֶׁהַדְּלִי עַצְמוֹ טָמֵא וְצָרִיךְ טְבִילָה, דְּמִגּוֹ דְסָלְקָא לֵיהּ טְבִילָה לַדְּלִי, סָלְקָא לֵיהּ נַמִּי לְמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ:

3 וְאִם לֹא טָבַל. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר וְאִם הַדְּלִי טָהוֹר וְאֵינוֹ מַטְבִּילוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה:

4 עַד שֶׁיְּהוּ מְעֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אֵין הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בְפִי הַדְּלִי כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: